צרו מחשבות אופטימיות

צרו מחשבות אופטימיות

ילדה קטנה הלכה לבית הספר היסודי ברגל בכל יום,

באותו מסלול קבוע. אחר צהריים אחד מזג האוויר

נהיה סוער, הרוחות התגברו ולוו בברקים וברעמים.

אימא של הילדה חששה שהבת שלה תפחד בעודה

חוזרת הביתה ברגל, ואף פחדה שסופת הברקים תפגע

בילדה. מלאת דאגה, האם נכנסה למכונית ונהגה

במסלול לבית ספרה של הילדה. היא ראתה את הילדה

הקטנה שלה הולכת ובכל מכת ברק עוצרת, מסתכלת

למעלה ומחייכת. עוד ועוד מכות ברק באו במהירות, זו

אחר זו, ובכל אחת מהן הילדה הקטנה הייתה עוצרת,

מסתכלת לעבר הבזק הברק, ומחייכת. כאשר רכבה

של האם התקרב לילדה, פתחה האם את החלון וקראה

לעברה: “מה את עושה?” והילדה ענתה: “אני מנסה

להיראות יפה כי אלוהים כל הזמן מצלם אותי“.

ואתם?

למדו את הילדים שהחיים הם לא לחכות

שהסערה תחלוף, אלא ללמוד לרקוד בגשם.

 

הורים:

עזרו לילדים לזהות מחשבות פסימיות ולהפכן למחשבות אופטימיות.

אם הילדים לא הצליחו להרכיב משחק כלשהו,

עודדו אותם ואמרו להם שעל אף שהם לא הצליחו להרכיב אותו עכשיו,

בעוד כמה שעות או ימים הם יצליחו.

הראו לילדים שיש מגמת התקדמות בהרכבת המשחק.

אם הילדים לא חושבים שהציור שלהם ‘מוצלח’ או ציור יפה,

עזרו להם לראות את השיפור מהפעם הקודמת.

תמיד אפשר למצוא דברים שהילדים כן הצליחו לצייר יפה:

הקווים הישרים שהם שרטטו או הצביעה המדויקת שלהם.

ילדים אופטימיים יתייחסו לכישלון כאל משהו זמני.

משל קטן שמפתח אופטימיות

החיים הם כמו פסנתר

הקלידים הלבנים מסמלים את האושר והקלידים השחורים מסמלים את העצבות.

אבל צריך תמיד לזכור שבמסע של החיים גם הקלידים השחורים מפיקים מוזיקה.

הדרך היעילה ביותר לגדל ילדים אופטימיים היא להיות אופטימיים בעצמכם ולכן,

במקום ללמד את הילדים למצוא את החורף

בכל גשם – למדו את הילדים למצוא את האביב בכל חורף.

צרו מחשבות אופטימיות
סגירת תפריט
×

עגלת קניות

דילוג לתוכן