הילד שהרטיב בכיתה

הילד שהרטיב בכיתה

ילד בכיתה ג´ ישב בשולחנו בזמן שהמורה לימדה. פתאום,

ללא התראה מוקדמת ובלי שיבין איך זה קרה לו, הופיעה שלולית קטנה בקדמת המכנסיים שלו.

ליבו של הילד צנח בקרבו. הוא ממש לא הצליח להבין איך זה קרה. הרי זה מעולם לא קרה קודם.

הוא ידע שברגע שהילדים יגלו זאת הם לא יפסיקו לצחוק עליו והבנות לא תפסקנה לדבר.

הילד הרגיש איום ונורא. הוא הניח את ראשו והתפלל:

בבקשה אלוהים, זהו מצב חירום. אני צריך עזרה ועכשיו!

בעוד חמש דקות ישמע הצלצול ואז אני בשר קצוץ…

הילד הרים את ראשו. והנה ילדה מהכיתה נושאת דג זהב בתוך שקית מים הולכת לקראתו.

הילדה פנתה אל הילד, כאילו מעדה ושפכה את המים שבשקית ישר על הילד.

הילד העמיד פנים שהוא כועס אבל בלב אמר: תודה אלוהים שהצלת אותי, תודה רבה.

עכשיו, במקום שהילד יהיה מושא צחוקם של כל ילדי הכיתה, הוא הפך למושא אהדתם.

המורה דאגה להשיג לו מכנסיים קצרים

והילדים סייעו לו לנקות את המים מהספרים והמחברות שלו.

אבל הלעג שהיה צריך להיות מופנה אליו הופנה

עתה אל הילדה ששפכה את המים.

אמנם היא נסתה לעזור ולנקות את המים

אך הילדים נזפו בה ואמרו: כבר עשית מספיק נזק, תלכי מכאן.

בסוף היום, כשהילדה חכתה ליד תחנת האוטובוס, פסע הילד לכיוון שלה ולחש לה:

´את שפכת את המים בכוונה, נכון?´.

הילדה השיבה לו בלחישה ´גם אני פעם הרטבתי ככה את מכנסי,

הלוואי שתמיד אלוהים יעזור לנו להבחין בהזדמנויות שניתן לעזור לאחרים

הילד שהרטיב בכיתה
סגירת תפריט
×

עגלת קניות

WhatsApp chat
דילוג לתוכן