השאלה הזאת לא הפסיקה להדהד בראשי מהרגע שבו הצעתי לאשתי נישואים,
בעודי כורע ברך בגובה 276 מטר במגדל אייפל, פריז.

מבקרים יקרים, שמי ויטאלי בוצ’אצקי, ובילדותי אובחנתי כבעל הפרעות קשב וריכוז.
לאורך השנים, מערכת החינוך ‘הלבישה עליי’ מגוון תוויות כגון: ילד עצלן, טיפש, לא
מוצלח, מופרע ועוד…

לכן שאלתי את עצמי: כיצד אני שולח את ילדיי למערכת חינוך שמתייגת ילדים בעודם
קטנים, וכך בבגרותם הם סוחבים עמם חסמים רבים?

שאלתי את עצמי: כיצד אני יוצר אפוד מגן לילדיי כך שיהיו להם כלים להתמודדות
עם העולם, תוך שהם מתעלמים מהתוויות שמנסים להדביק להם?

נדרשו שנים רבות כדי להעלות את הדימוי העצמי שלי ולהסיר את הקיבעונות
שהוטמעו בי, בעיקר בזכות אמי, שגידלה אותי ואת אחי בכוחות עצמה, ללא דמות אב
בחיינו, תוך כדי הבנה שכל אחד, לא משנה באיזה גיל, יכול לעשות הרבה יותר ממה
שהוא חושב וממה שחושבים עליו. היום, בניגוד מוחלט למה שהמורה למתמטיקה
שלי חשב עליי, אני מהנדס בחברת היי-טק, אם כי עבודתי משאירה לי רק כשעה של
זמן איכות עם ילדיי.

כיצד אפשר להיות הורה טוב בעידן המודרני, כשיש מחסור גדול בזמן איכות בין
ההורה לילד?

בחיפוש אחר תשובה לא ידעתי איפה להתחיל, וכך ישבתי שעות על גבי שעות,
בריכוז מלא )מה שלא יכולתי לעשות בעבר, בימי בית הספר( בניסיון לחקור כיצד
אוכל להיות אב טוב יותר לילדיי. קראתי עשרות ספרי פסיכולוגיה התפתחותית וספרי
העצמה אישית, עיינתי במחקרים רבים, השתתפתי בעשרות קורסים וסדנאות הורים,
ולא יכולתי להפסיק ללמוד ולהתפתח – התמכרתי!
הבנתי שהורות היא תואר, ואולי בעצם… מספר רב של תארים.

אם בעבר חשבתי שאני מבין את המשמעות של גידול ילדים, בעיקר צפייה בחבריי,
היום אני מבין שלא הבנתי כלום על הורות ועל ילדים, ויתרה מכך – לא הבנתי כלום
על עצמי. ידעתי שיש לי ידע רב, אבל… מי יקשיב לי? ולמה שיקשיבו לי? אחרי ככלות
הכול, אין לי תואר בפסיכולוגיה, וצברתי רק מעט ניסיון בתור אבא לשני ילדים קטנים
(אני לא גורו, אני רק אבא מן המניין, בעל תשוקה עזה להיות אבא טוב יותר, ואשר
נפלה בחלקי הזכות ללמוד רעיונות ולפתח כלים שמסייעים לעשרות אלפי הורים).

החלטתי לפתוח עמוד פייסבוק ולשתף הורים אחרים בתובנות שלי.

האתגר הגדול ביותר בעמוד שלי היה לפשט את המאמרים ולשכתב אותם בצורה
נגישה ונעימה, המביאה ערך לאותם הורים, שכמוני, נרתעים ממאמרים בעלי מלל ארוך ומייגע.

עמוד זה הוקם בעקבות מאות פניות שקיבלתי מחברי עמוד הפייסבוק שלי
‘איך לגדל ילדים מאושרים’ שהקמתי.

לא יכולתי לנחש שבתוך חצי שנה יהיו בעמוד מעל שישים אלף הורים עוקבים פעילים.
העמוד תפס תאוצה בצורה שלא דמיינתי: קיבלתי מאות בקשות להעביר הרצאות,
סדנאות, הדרכות אישיות להורים ולילדיהם, ובקשות להוצאת ספר המרכז את כל התובנות שלי.

+++

יום אחד נתקלתי בפתק שהיה תלוי על דלת של בית פרטי:
‘מצטערים על הבלאגן, הילדים יוצרים זיכרונות’.

אני סמוך ובטוח שמי שיעקוב אחר התכנים שלי בפתיחות ויעשה שימוש בהנחיות הכתובות בהם,
תפיסת מושג ההורות שלו – תשתנה מהותית, והאווירה בביתו תשתפר:
תמצאו את עצמכם הופכים את ‘הבלאגן’ עם ילדיכם לזיכרונות מתוקים.
תגלו ‘מנהיגות הורית’ במצבים שבהם ילדיכם יזדקקו לתמיכה ואפוד־מגן אל מול תגיות.

תשפרו את מערכת היחסים המשפחתית בכלל ועם הילדים בפרט, תובילו את הילדים
להצלחה ולאושר תוך מתן כלים וערכים חיוניים.

אם בחרתם לעקוב אחרי התכנים שלי – אני בטוח שאתם חפצים בטובת ילדיכם,
כי בסופו שלדבר החלום של כל הורה הוא
לגדל ילדים מאושרים.